פסק-דין בתיק ת"ק 010245/02

הורתו , לידתו ומרחב מחייתו של תיק  זה , בסכסוך שכנים , המתנכלים זה לזו וזו לזה , כטענות הצדדים , וכמאמר הקלישאה, "מיררו את החיים אחד לשני ."

בראשית דברי אביע צער על כי שני שכנים, הגרים אחד מעל השני בבניין רב דיירים, אינם משכילים לנהל חיי שגרה תרבותיים, להביא כל מחלוקת ביניהם בענייני הבית השונים, בפני ועד הבית, האגף לתרבות הדיור, העירייה, או אף למשטרה, ולאפשר לגופים המטפלים בעניינים כגון אלו , לפתור כל סכסוך ביניהם.

 מעל לזאת ומעבר לכך, חבל ששני המתדיינים שבפני לא השכילו ליישב מחלוקות ביניהם בצורה תרבותית , תוך גילוי סובלנות, וסלחנות, ולתת ערך ליחסי שכנות טובה וכבוד לזולת , במיוחד אם הזולת הוא השכן שמתחתיך או מעליך או מצידך .

ביתר שאת נאמרים הדברים באור העובדה כי לפני תביעה זו וגם אחריה, גרו הצדדים , וימשיכו לגור זה לצד זה או מעל לזה , ויהיו חייבם חרף מידת המתיחות אליה הגיעו היחסים , להמשיך ולגור ביחד והם נדרשים לקיים אורח חיים נוח וסובלני, ודי להם בתלאות החיים ומטלותיהם האחרות.

 חיי חברה , במיוחד בבית משותף כרוכים בויתורים על חלק מזערי מן הנוחיות או הפרטיות , ודייריו של בית משותף חייבים לקיים חיים משותפים בקיבוץ אנושי -  הטרוגני - המתגורר בקרבה ושכנות.

שני הצדדים אשר לפני לא השכילו כנראה לעשות זאת. וחבל .

ענין הספיציפי אשר לפני .

 התביעה הוגשה ע"י התובע ובה הוא טוען בראש וראשונה כי הנתבעת חבלה במזיד במכונית הפרטית שלו , הונדה סיביק מספר רישוי  37-616-17

  הוא מוסיף וטוען כי הנתבעת התקשרה אליו טלפונית ואמרה לו בהתפארות          " תציץ החוצה ותראה מה עשיתי לאוטו שלך ",  וכי בעימות מילולי בחדר המדרגות באותו יום  חזרה ואמרה " אתה יכול לחבל באוטו שלי , הוא ממילא לא שווה דבר , ואני אחבל באוטו שלך ".

אינני סבור כי הנתבעת אמרה את אשר אמרה, אם אמרה, אלא בתגובה להטחה מצד התובע כי גם הוא יחבל ברכב שלה . סכסוך שכנים מריר .

בסעיף 3 לכתב התביעה טוען התובע כי הגיש תלונה למשטרה, וכי החוקר החליט להעביר את החומר לפרקליטות(?) להגשת כתב אישום נגד הנתבעת. התובע מסיק מעצם הידיעה או הטענה כי נאמר לו שהתיק הועבר להגשת כתב אישום , כי בכך יש ראיה כי הנתבעת אכן עשתה את אשר הוא טוען.

הנתבעת  הגישה כתב הגנה  בו הכחישה מכל וכל את טענותיו של התובע.

בכתב ההגנה שלה, התבהרה, לראשונה, מהותו וסיבותיו של סכסוך השכנים, והנתבעת טוענת כי כל זה קורה על רקע העובדה כי התקינה מגזן אויר בדירתה אשר בקומת הקרקע של הבניין, התובע טוען כי המזגן מפריע לו ,

הנתבעת אף טוענת כי התובע זורק חפצים שונים לגן ביתה על המזגן , דפיקות וחבטות על דלת הכניסה לדירה,  שפיכת שמן בחדר המדרגות ולתוך החצר

ביחס לטענתו של התובע כי הנתבעת הודיעה לו כי גרמה נזק לאוטו שלו, אומרת הנתבעת כי התקשרה אליו לטלפון, ואמרה לו שיחדל מההצקות וגרימת הנזקים, וכי גם היא יכולה לגרום לו נזקים. הכחישה כי גרמה נזק לרכב .

הנתבעת אף הגישה תביעה נגדית על התנכלויותיו של התובע , וטענה כי כתוצאה מהתנכלויות אלו  הושחתו בגדים שהיו תלויים לייבוש בחצר וכן ריהוט גינה בשווי של 5000 ש"ח. כן תבעה פיצוי על עגמת נפש בסך 5000 ש"ח .

   באשר לתביעה הראשית.

  טוען התובע כי הנתבעת גרמה לרכבו נזק במזיד - הנתבעת הכחישה .

להוכחת תביעתו , העיד התובע ביום 22/12/02 , חזר על האמור בכתב התביעה, הגיש את תמונות של  נזק ברכבו , ונחקר בחקירה נגדית.